<h1>סמ"ג לאוין סימן ס"ה</h1>
<h2>דף ז.</h2>
מרחיצין את הולד בשבת ביום שנולד אחר שחותכין [את] טיבורו אפילו בחמין שהוחמו בשבת, ומולחין ומלפפין אותו מפני שסכנה היא אם לא עשו כל אלו, וכן מרחיצין אותו לפני המילה, ולאחר המילה וביום השלישי אפילו בחמין שהוחמו בשבת מפני הסכנה (ע"פ רמב"ם שבת פ"ב הל' י"ד ע"ש במ"מ), כמו שבארנו במצות מילה (עשין כ"ח). בפ"ק דערכין (ז' א') אמר שמואל, האשה שישבה על המשבר ומתה מביאין סכין בשבת אפילו דרך רשות הרבים וקורעין את כריסה ומוציאין את הולד שמא ימצא חי שספק נפשות דוחה את השבת ואפילו לזה שאין חזקתו חי (רמב"ם שם הל' ט"ו).
